טור אישי
קוראים רבים יודעים
לציין מהו "הספר של החיים " שלהם. קראנו במהלך חיינו עשרות,
מאות ואפילו אלפי ספרים, אך ספר אחד זכור לטוב יותר מכולם. בדרך כלל קראנו אותו בתקופת
ההתבגרות שלנו, חזרנו וקראנו בו כמה פעמים במהלך השנים. איזו שמחה היא לפגוש משהו
שספרנו זה הוא גם בחירתו. לפעמים הייתי רוצה להכיר אנשים דרך השאלה –"מהם
שלושת הספרים האהובים עלייך ביותר?". אפשר להעמיק ולשאול – מדוע ספר זה
דווקא, ומהם השפעותיו על אישיותנו ומהלך חיינו
>>>
לא ידעתי כיצד לקרוא לרשימות אלה. כותרות שונות עלו במוחי: "המטפל הניטשיאני", "פסיכותרפיה פעילה", "טיפול בתער" (ע"ש תערו של Okam שקרא לפשטות מושגית), או שמא "התפסכלגות בפטיש" (ניטשה דיבר על התפלספות בפטיש). אך נשאיר את הכותרת לסוף. בדפים אלה אעלה הרהורים והסתכלויות שונות על פסיכותרפיה ואחלקם לקטעים בסדר מספרי רץ>>>
וידוי: איני נמנה על גברים שרוב חייהם צופים בערוץ הספורט, שהמילים מונדיאל, פינאל פור או דרבי מעלים אצלם ברק בעיניים. איני אוהד שרוף של קבוצה זו או אחרת. אני זוכר את פרופ' ישעיהו לייבוביץ' ז"ל מגדיר כדורגל "אחד עשר חוליגנים רצים אחרי כדור במגרש". מספרים על רב שאמר "אם הכדור חשוב לך, למה תבעט בו? ואם כבר אתה בועט בו, למה תרוץ אחריו?">>>