בלוג TV, מין, גברים ונשים

ראיון עם דר' אורי ורניק

האתר "הלוהט" של המדינה בימים אלה הוא הבלוג TV למבוגרים: נשים מתערטלות, זוגות משתגלים, גברים מאוננים והכל על המסך הפרטי של המחשב שלך. מה אומר על כך הסקסולוג? 

דר' ורניק: אפשר להסתכל על התופעה מכמה בחינות. ראשית כלכלית - מין הוא מוצר שמעלה תפוצה ומגביר מכירות. היה עיתונאי שאמר שלמטרה זאת מלאים דפי העיתון ב"דם זרע ודמעות"? אל נתפלא אם תוך תקופה קצרה לא יופיעו אתרים דומים בפורטאלים האחרים. שנית אפשר להתבונן על התופעה מהבחינה הטכנולוגית - עולם האינטרנט, המצלמה האלקטרונית הזולה, האפשרות להוריד קבצי DVD, כל אלה שינו את המיניות באופן בולט. לא עוד אולמות חשוכים או תאי הצצה, אלא בפרטיות של ביתך, במהירות ובהיצע ענק. צ'טים, מין וירטואלי - דברים שאבותינו לא חלמו עליהם. ועוד היבט לתופעה - דמוקרטיזציה של המין - במאה ה-18 וה-19 , היו כל הבילויים הללו נחלת חלקם של האצולה והעשירים שיכלו לשלם עבור פילגשים ומופעים פיקנטיים בעיר הגדולה. כיום כל אוחז בעכבר, בעיר בכפר או בקיבוץ יכולים להגיע לאתרי מין סוערים.

האם הם נורמליים בכלל? לדוגמה  זוג המזדיין בפרהסיה, מה שבדרך כלל עושים בחדר המיטת, או גבר שבמקום בשירותים מאונן מול המצלמה. ובנוסף לכך מה עם הגולשים הצופים בפעילות זאת - אם המבצעים הם חשפנים, האין הם בחזקת מציצנים?

דר' ורניק: המושג נורמלי הוא בעייתי. מי מחליט מה נורמלי ומה לא? בעצם הדבקת תווית כזאת, היא דרך להרחיק את האחר, כאילו לאמר אתה שונה ממני. אני בסדר ואתה לא. גישה שונה היא לראות במיניות אחרת הזדמנות להבין טוב יותר את המיניות בכלל, את עצמנו. אנשים שהחברה מכנה "לא נורמליים" הרבה פעמים פותרים את אותם הבעיות שיש לכולם, אמנם בדרך שונה.

חשוב להפריד בין שני סוגים של מין (SEX) מין ומין על (META SEX). מין מטרתו התרבות ויש דרך אחת "נורמלית" או הגיונית לעשותו - איש ואישה, פין בנרתיק בתקופת הפוריות. ברור גם מהו מין מוסרי - זוג האחראי להבאת ילד לעולם, גידולו וטיפוחו. כל דבר או צירוף אחר הוא טיפשי. אבל המצב שונה במין על - כאן אנו מבטאים עצמנו, הדבר דומה יותר לשיחה או משחק או ריקוד ואף אחד לא יכול לקבוע מהי הדרך הנכונה לעשות זאת. מוסרי הוא "ואהבת לרעך כמוך" - חמלה, התחשבות כנות. אבל מי עושה עם מי מה? הכל פתוח. אם כך, בבלוג TV לא עושים מין אלא מין-על, ואין לשפוט זאת במונחים של מין. האם משהו מודאג מכך שיש אנשים שמשקיעים כל שעותיהם הפנויות באיסוף בולים?

נאמר שאין זו מחלה. אבל האם אין כאן התמכרות?

דר' ורניק: אם כבר, התמכרות הדומה יותר לאכילה. לגבי שני התחומים הללו, מין ומזון אין לנו מנגנון של ריסון עצמי מאחר ובמהלך האבולוציה לא היה היצע רב כפי שיש היום. נקבות פנויות לא היו בשפע בכפר, ואוכל היה קשה להשגה. והיום מפרסמים ומשדלים בוא ותיקח ותאכל ותתגרה. אכן ישנם אנשים שצריכת המין שלהם מוגזמת ולא תורמת לאושרם. חלקם חשים זאת כדחף, כצורך שקשה לעמוד בפניו. אך לא חסרים אנשים שמתמכרים לעבודה או לפעילות גופנית באופן שפוגע במהלך חייהם.

אז מה מסביר את העניין בחשפנות ובמציצנות?

דר' ורניק: הראיה, היא הציר המרכזי של המיניות כפי שריח הוא הבסיס למין אצל חיות. הכל מתחיל במבט. רואים ורוצים להיראות. אנו משקיעים הון עתק באופנה ובניתוחים פלסטיים כדי להיראות טוב יותר. ישנם אנשים שהראייה וההיראות אצלם מקבלת משמעות מיוחדת, לעתים יותר מהמימוש עצמו. יש הסוברים שהדבר קשור באיסורים  או עכבות ביחס למין ואז קטע ברצף שממבט, דרך התקרבות, דיבור, חיכוך ראשוני - מקבלים משמעות מינית ראשונית. אם כך, במין הפחות שגרתי מתרחשים שני תהליכים: קיטוע וערבוב. לעיתים חלק הופך להיות חשוב מהשלם. המבט יותר מעניין מהמגע, או השיחה (בשיחות 056, יותר מעניינת מהמבט) במקרים אחרים המין מתערבב עם צרכים ונושאים אנושיים אחרים. לדוגמה עניין הכוח והמעמד. כל תופעות הסדו-מזו הן שילוב של משחק במין יחד עם משחק בכוח - ואז הופכים תפקידים, מתעמתים עם חרדות, נהנים להיות חזק, או משהו שמתנער מאחריות ואומרים לו מה לעשות.

הגבר שחושף עצמו, זוכה בחיזוק האגו המיני שלו - הוא יכול לדמיין כיצד הצופות מתפעלות מזקפתו, קרי מגבריותו. הזוג שגברים אחרים רוצים להצטרף, חשים כפי שהסטיקר על מכוניות בארץ אומר "ימותו הקנאים" - איזו אישה מדליקה להם, וכיצד התמזל מזלם. כך הם פותרים את הבעיה שיש לכולנו: כיצד לשמור על עניין ביחסים מוכרים, כיצד להרגיש שאנו יצורים מיניים.

האם יש הבדל בהתנהגות גברים ונשים בבלוג הזה?

דר' ורניק: ראיתי בחורה עם חולצה בעלת מחשוף, ש-116 גולשים רובם גברים מנסים לשדל ולעודד אותה להרים מעט ולחשוף שד. והגברת הצעירה כמאלף חיות בקרקס נוזפת באחד, מתגרה בשני. שבתי כמה פעמים לאותה עלמה (כסקסולוג? כגבר?) והחולצה עוד הייתה במקומה.  הבחורה נראתה נרגשת, לא מגורה מינית, יותר כשחקנית שההמון מריע לה. היא הייתה בטריפ של כוח ועוצמה.

לעומתה הגברים שאוננו, חשבתי שבפנטזיה שלהם, משהי מתעלפת למראה הזרג שלהם ומנסה נואשות להתקשר אליהם. חרמנות כן, כוח לא ראיתי כאן. ודווקא בבלוג TV הזה עלתה לה השאלה, מי בעצם המין החזק ומיהו המין החלש?

-------------------------

 הראיון הופיע ב "גבריאל" עיתון לגברים ונשים שאוהבות אותם, באתר שהוסר www.gavriel.info

 

.