עשה לך מנטור
או מנטורים,
מינטור ומונטרים
ד"ר
אורי ורניק
לא רבים המקרים
בהם אדם מונצח באוצר המילים. הדבר קורה בדרך כלל ברפואה (מחלת אלדסהיימר, או
פרקינסון) בטכנולוגיה (פיסטור, רנטגן, וואט) או בפוליטיקה (קוילינג ולהבדיל,
כלנתריזם אצלנו). מנטור, חברו ויועצו הנאמן של אודיסאוס באפוס של הומירוס, שהופקד
לשמור על טלמאכוס הבן, כאשר יצא אודיסאוס למלחמת טרויה, זכה ושמו ממשיך להתקיים
בסיפור חייהם של אנשים במשך דורות רבים.
סוקרטס, המנטור
הקלאסי תואר "כמיילדת המסייעת בחבלי הלידה של השכל בהולדת ידע וחוכמה".
קשה לתרגם מונח זה לעברית. המילים
– יועץ, מדריך, מורה, חבר, חונך, אב-רוחני,
רב
– כוללים כל אחד יותר או פחות מדי ממשמעויותיו.
במילה 'מנטור'
(Mentor) יש גם יופי מיוחד בהיותה קשורה למנוס,
שפירושה ביוונית
– נפש, כוח או כוונה. אם כך, לא נתרגם, אך נאלץ
להמציא שתי מילים חדשות על משקל פיסטור ומפוסטר: הקשר והתהליך יקראו מעתה בישראל
מינטור Mentoring)),
והנמצאים בקשר כזה עם מנטור, יכונו מונטר או מונטרת (גם בארה"ב 'המציאו' מילה
–
Mentee)).
מקור השימוש
המודרני במונח, הוא בעבודתו של הסופר והמחנך הצרפתי, בן המאה ה18-,
Fenelon. פסיכולוגים החלו להתעניין בנושא, במסגרת
מחקריהם על התפתחות במשך מחזור
החיים. לפני מספר שנים החל לצאת
לאור אף ירחון למחקרי מנטור. בעשור השנים האחרונות התפתח מינטור מכוון
ומתוכנן, מסתבר כי קשרים כאלה מאפשרים
חיזוק הרקמה החברתית, על ידי חיבור בין דורות, מעמדות ותרבויות.
התפתחות
במחזור החיים
"כל העולם
במה" אמר שייקספיר, ועל במה זו משחקים בני אדם במהלך חייהם תפקידים שונים:
ילד, תלמיד, אוהב, חייל, מפקד, קשיש ולבסוף שבים לילדות שניה. חז"ל הבחינו גם הם בתקופות גיל
שונות, אלא שהמהלך שתיארו הוא אופטימי יותר: מחוכמה, לעמה לגבורות.
זיגמונד פרויד
(1856-1939) אבי הפסיכואנליזה ובעצם המנטור של אנליטיקאים רבים, פתח תיאוריה של אישיות המתייחסת לתהליכים
מודעים ובלתי מודעים, הטוענת כי אירועים שונים בשלבי ההתפתחות בילדות מעצבים את המשך החיים בבגרות. אולם היה
זה קארל ג. יונג (1875-1961) שבשנות השלושים לחייו היה מבכירי התלמידים של פרויד,
אשר לאחר עזיבתו את פרויד וחוגו (אירוע שאפשר להבינו כמשבר ביחסי מינטור!), הגיע
לכלל הבנה והדגשה של התפתחות בכל מהלך החיים ובעיקר ב-'מחצית השניה' של החיים.
יונג ראה את ההתפתחות כמושפעת מתהליכים
פסיכולוגיים פנימיים, אך גם מאירועים וכוחות חברתיים ותרבותיים. הוא העניק חשיבות
מיוחדת לדתות ולמיתולוגיה כמשקפות ומעצבות את הדמות האנושית. חשובים לענייננו שני
פסיכולוגים, אריק אריקסון מחבר ילדות וחברה (1950) ודניאל לוינסון שכתב את עונות
חיי האדם (1979). הראשון עסק במחקר ביוגרפי ובין היתר כתב על חייהם של מרטין
לותר ומהאטמה גנדי. השני, חקר את חייהם של אנשים מחוגים ומעמדות שונות, תוך מעקב
אחריהם בראיונות מעמיקים במשך כמה שנים.
עד למחקר זה
נהוג היה לחלק את מהלך החיים לשלושה
– ילדות בגרות וזיקנה, ממש כבוקר, צוהריים
וערב. בהשפעתו של לונסון, החלו לזהות ארבעה עידנים עיקריים
– במקביל לעונות השנה. כל עידן אורכו כשנות
דור, כ25- שנה. ישנה חפיפה בין
העידנים ובתווך תקופת מעבר האורכת עד חמש שנים: א. ילדות והתבגרות
–
מלידה עד גיל 22. ב. בגרות
מוקדמת –
בין 17 ל45-. ג. אמצע הבגרות
– בין 40 ל65-. ד. בגרות מאוחרת
– מגיל 60 עד למוות.
לויסון התמקד
בבגרות המוקדמת ובתקופות המעבר שלפניה ולאחריה. הוא מתאר שלבי משנה: א. כניסה לעולם
המבוגרים (22 עד 28)
– יוצאים מהתפקיד של ילדים, לחניכות בחיים.
עוברים להתגורר באופן עצמאי, מתנסים ומנסים
בתעסוקה, יחסי-אהבה וקשרי חברות, מגלים ערכים ומעצבים סגנון חיים. ב. מעבר
גיל השלושים (28-33)
– זוהי ההזדמנות לבצע שינויים "לפני שיהיה
מאוחר", לעתים גם חל משבר, כאשר לא מצליחים להתמודד עם המשימות השונות. ג. התבססות
(33 עד 40) –
כאן "מסתדרים" מתייצבים, משקיעים בקידום בעבודה, במשפחה ובחברויות,
לומדים ליהנות משעות פנאי, בונים מעמד בקהילה. פועלים להגשמת חלומות הנעורים.
תקופת החניכות מסתיימת והופכים בין הגילים 36 ל40- לאדם בוגר, בזכות עצמו.
המנגינה נמשכת
גם הלאה –
אחר כך בא מעבר אמצע החיים, הכניסה לאמצע הבגרות, מעבר גיל ה50-, שיא אמצע הבגרות
ומעבר לבגרות המאוחרת. נושא המינטור עולה בסיפור זה פעמיים. פעם כאשר נמצאים
ביחסים עם מנטור בתקופת החניכות, ופעם כאשר הופכים להיות מנטור לאחרים בבגרות.
מנטור:
חונך, יועץ, מעניק חסות ויותר מזה
יחסים עם
מנטור הם המורכבים והמשמעותיים
ביותר בהתפתחות בבגרות
המוקדמת. ברוב המקרים המנטור/ית מבוגר/ת יותר בכמה שנים, בעלי
ניסיון ועמדה בכירה יותר. היחסים מתקיימים בדרך כלל במקום התעסוקה
–
ואת תפקיד המנטור עשוי לקחת מורה,
מנהלת, עורך, או חברה בכירה לעבודה. קשרי מנטור יכולים להתרחש גם מחוץ לעבודה,
כאשר שכנים, או קרובים נוטלים תפקיד זה. במקרים רבים כאשר ההורה והצאצא ממשיכים
מסורת משפחתית, של הצטרפות לעסק או תחום עיסוק, ההורה מעביר את הידע והופך למנטור. מסורת כזאת, בעולם של שינויים
מהירים, פחות שכיחה בימינו.
תחילה דובר
בקשרי מנטור ספונטניים ומרצון. כיום במקומות עבודה רבים, בחברות גדולות 'ממנים' או
'משדכים' מנטורים ומונטרים. תוכניות מינטור קיימות בתחומים רבים: בבתי ספר - כאשר תלמידים בשנים הגבוהות עוזרים
לתלמידים בראשית דרכם, בין סטודנטים באוניברסיטאות, בין עובדים ותיקים וחדשים
בחברות ובמפעלים, בין גמלאים וילדים ועוד. בארץ מוכרות תוכניות 'אח גדול', או 'פרח' באוניברסיטאות, בהן
סטודנטים מתקשרים לילדים הזקוקים לטיפוח והעשרה. כך באוניברסיטאות רבות בארצות
הברית, בעיקר במחלקות לפסיכולוגיה, פרופסורית ותיקה, לוקחת על עצמה להיות מנטורית
לחברה חדשה בפקולטה, תומכת בה
ועוזרת לה להסתדר במבוכי הפוליטיקה המחלקתית ובמאבק לקידום וקביעות, תחת שוט
ה-'פרסם או העלם'.
לא יפליא הדבר,
לגלות כי בתוכניות כאלה, מנסים לבדוק מחקרית את צירופי מנטור-מונטר היעילים ביותר.
נהוג היה לחשוב שחשובה ההתאמה במין, במעמד וברקע תרבותי. במיוחד הסתייגו מיחסי
מינטור של בני מינים שונים, פן יסתבך הקשר במתחים מיניים או סטריאוטיפים שיש לשני
המינים זה על זה ('מותק' או 'חמודה' לעומת 'שוביניסט'). לאחרונה מופיעים מחקרים
המפקפקים במוסכמות אלה. אם ישנה כימיה בין השניים, אם קיימת רגישות לבעיות אפשריות
- כל צרוף יכול להצליח. יתכן שהמסקנות המשתנות, מלמדות על שינוי חברתי שחל
–
יותר נשים הגיעו לעמדות בכירות ומודעות גבוהה יותר לנושא ההטרדה המינית.
למנטורים
תפקידים רבים. הם יכולים לפעול כמדריכים-מורים, המקדמים את ההתפתחות האינטלקטואלית
והכישורים המקצועיים של בני חסותם, הם יכולים גם לנצל קשרים והכרויות כדי לקדם
ולדחוף לעמדות בכורה. הם יכולים לייעץ ולהוות דוגמה חיה, אותה אפשר להעריך, להעריץ
ולחקות. אך התפקיד החשוב מכל הוא בתמיכה ואפשור הגשמת החלום. האמון, ההתלהבות
וההשתתפות בחלום של הצעירים, מאפשר הגשמה והתפתחות.
בחברות הגיעו
למסקנה שלמידה בהקשר - כלומר תוך כדי פתרון בעיות ממשיות בעבודה, ולמידה בקשר
– כאשר קיימים יחסים אישיים יותר עם בעלי הנסיון, יעילים מלמידה תיאורטית במסגרת
רשמית. למידה בקשר, חשובה כנראה לנשים במיוחד (לגברים נוח יותר להיות 'זאב בודד').
תמורות
במינטור
המנטורים
מהווים, דמות מעבר בין הורה לחבר
– ורק ביכולתם להיות שניהם יחד, הם ממלאים את
תפקידם: אם יהיהו קרוב מדי כחברים
– לא יוכל לייצג את הפסגה אליהם שואפים; אם
ידמו מדי להורים
– לא יוכלו לגשר מעל פער הדורות.
יחסי המינטור פושטים
ולובשים צורה: הם מתחילים כאומן ושוליה. בהדרגה הצעיר או הצעירה מגיעים לבשלות,
והקשר הופך להדדי יותר. ווסארי ההסטוריון של הציור באיטליה, מתאר את רגע המעבר
בסיפור מקסים. המאסטרו שצייר אגרטל
פרחים, אומר לתלמיד הבכיר שלו
"ראה כמה אמיתיים נראים הפרחים שציירתי, עד שהנה פרפר התיישב
עליהם!" חיוך דק עלה על שפתי התלמיד. המורה התקרב וראה שהפרפר צויר על ידו.
כפי שקורה בכל
מערכת יחסים, שינויים עלולים להוביל למשברים בהם צצים רגשות קנאה, תחרות עזה
וכעסים עד למריבה ול'ברוגז'. ביחסי מנטור תקינים, אופיניים יותר רגשות חיבה, הערה הדדית והכרת תודה.
על פי לוינסון,
יחסים כאלה ממשיכים בממוצע שנתיים-שלוש, אך עשויים גם להמשך שמונה, עשר שנים
ויותר. לפעמים הקשר משנה אופיו והופך לחברות. היחסים מסתיימים כאשר אחד הצדדים
עוזב, משנה מקום עבודה או נפטר. לא קל לסיים קשר כזה בצורה סבירה ואדיבה, כפי שקשה
לסיים קשרי אהבה. המנטור נתפש בשלב כל שהוא כאב רודן, המונטר
– כבן או בת, מפונקים וכפויי טובה. אך שוב,
כבאהבה –
ערכם של יחסים אלה מתגלה אחרי סיומם, כאשר המונטרים מגלים את יכולתם ומתחילים
להיות מנטורים לאחרים. מהו הרווח של המנטור בקשר הזה? רווח כפול - מצד אחד קבלת הכרה בניסיון ובכישורים
שנרכשו; מצד שני, שמירה על קשר עם צעירים, ושימור הסקרנות והרעננות גם הלאה.
ראינו טווח של
יחסי מינטור מיחסים רגשיים הקרובים יותר ליחסי אהבה, ועד לקשרים פורמליים, קצרי
טווח מוכתבים מלמעלה. המחקרים בתחום הגיעו למסקנות הבאות: ככל שהמינטור רגשי
וחוויתי יותר; ככל שהוא בעל אופי של קשר קבוע; ככל שיש בו יותר אמינות ואמון, ואין
בו שיפוט; ככל שהציפיות והגבולות
ברורים יותר –
המינטור משמעותי ומועיל יותר בטווח הקצר והארוך. נשמע מוכר?
– אותם מאפיינים מתאימים לקשר חברות ואהבה
טובים. בנוסף לתכונות אלו, מתאפיין המנטור המוצלח, בהימנעות מנתינה מוגזמת (מי
שמאכיל
– מלמד רק כיצד נראית הכפית!), המנטורית הטובה מאפשרת למונטרת
לגלות את הפתרונות שלה עצמה לבעיות. המנטור גם צריך לדעת שלא תמיד הוא חייב לדעת
את כל התשובות, לפעמים מספיק להקשיב היטב.
רגע, הדברים
הללו נכונים גם לפסיכותרפיה! אם כך ניתן לאמור כי הטיפול הנפשי הוא סוג של מינטור
בתשלום.
המציאות של
ניידות חברתית ומקצועית מובילה ליחסי מינטור קצרים יותר('פרשיות מינטור?') ואף
למינטור וירטואלי -הגלגול האחרון של המינטור, הוא 'מנטוראל' (eMentor) – כלומר מנטור אלקטרוני. אתרים לדוגמה:
http://mentorcenter.bbn.com,
http://learnwell.org
אם כבר באינטרנט עסקינן, כדאי להזכיר אתר המוקד
למינטור ומכיל קישורים רבים
–
http://www.mentorig-resources.com
מינטור
בקולנוע ובספרות
ז'אנר שלם
בספרות ובקולנוע עוסק בקשרי מנטור ומונטר. ליצירות אלה קוראים רומנים או סרטי
חניכה. נפוץ המונח הגרמני
Bildung.
הסיפור בקיצור הוא על נער-נערה, או בחור-בחורה על סף מעבר להתבגרות או בגרות,
היוצרים קשר עם משהו/משהי מבוגרים יותר והקשר הזה בונה ומעצב - משנה את מסלול חייהם. במפגשים ובקשרים עם הדמות
הזאת, הם לומדים על החיים, על עצמם, על שאיפותיהם, ערכיהם וחלומותיהם. בסרט שמוצג
כעת בבתי הקולנוע נערי פלא, עם מייקל דוגלאס וטובי מקוויאר, מתואר קשר בין
פרופסור זרוק לספרות אנגלית וסטודנט תמהוני. המרצה פרסם רומן שהצליח מאוד ומאפשר
לצעיר להתגלות כסופר בעצמו. סרט חניכה אחר שזכה לפופולריות היה נער הקראטה,
בו נער יתום מאב, מתלמד אצל מאסטר
מבוגר, תוך כדי כך הוא מתחזק, מתגבש
וכמובן מנצח בגדול בתחרות קראטה. ימי שלישי עם מוריי, הפך לרב-מכר שהיה בראש טבלת המכירות
כשנתיים: כתב ספורט חוזר ומגלה מורה
שהיה לו בקולג'. המורה חולה אנוש
ומידי יום ג' הוא טס לבקרו ומספר על השיחות שהיו להם, על השפעתם עליו. קשר חניכה
מיוחד מתרחש במלחמה תחת-אש (הסמל הקשוח
המלמד טירון להלחם ולשרוד), זהו נושא מרכזי בסרטים על מלחמת העולם השניה או
ויטנאם. בסרטים אמריקאים רבים החניכה מתרחשת בעולם הספורט
– במגרש הבייסבול או הפוטבול ובזירת האגרוף
(רוקי I,
II,
III).
מנטורים
בפוליטיקה ובצבא
קשה לדעת אם
הדיווחים על יחסי מנטור מפיהם של פוליטיקאים הם אמת, או אמצעי נוסף להשגת יוקרה.
רבים נתלים באילן גבוה מספרים כי "יצקו מים על ידיו" ופותחים נאומיהם
ב"מורי ורבי", לפעמים אף מאמצים להם מנייריזמים של אותם דמויות. ברק
ושרון שניהם רואים את דוד בן-גוריון כמנטור, רבים מתיימרים להיות תלמידי וממשיכי דרכו של מנחם בגין, או הרב
עובדיה יוסף.
כבר בתנ"ך
יהושע משתמש בייחוסו, היותו נושא הכלים של משה. יחסי עלי ושמואל הם פרשת יחסי
מינטור המסתיימת בקנאה ובתחרות. מעניין שסגנון יחסים זה של תערובת חסות וקנאה,
עובר לשמואל וממנו לדוד.
מערכות מינטור
ברורות בצה"ל. יחסי חסות
והערצה המתחילים בין מ"מ ומ"כ, או בין מג"ד למ"פ צעיר, עשויים
להמשיך למאמצי קידום ונאמנות שבין רמטכ"ל ואלוף הפיקוד. קצינת חן ראשית היתה
בעבר מדריכתה של ממלאת התפקיד הבאה.
ביחסים אלה לומד הצעיר משועל קרבות ותיק יותר, כיצד להתמודד עם חרדה ומצבי לחץ,
סגנון מנהיגות, פתרון בעיות וניווט בנושאים ערכיים ופוליטיים.
המוזה
אינה תמיד תקינה פוליטית ('פוליטקלי קורקט')
המוזה, אותה
דמות מיתולוגית השורה על יוצרים, היא במקרים רבים אישה בשר ודם, אישה מנטורית.
אולם גם גבר יכול למלא תפקיד דומה של 'מוז'. אפלטון דבר על "ארוס
פדגוגי", על אהבה הקיימת בין מורים לתלמידים. לפעמים זו אהבה רוחנית בלבד, אך
במקרים אחרים מתווסף גם צד גופני. הדברים נכונים גם לקשרי מינטור הומוסקסואליים,
בהם ישנו ממד מיוחד נוסף של 'שנינו יחד, שונים מאחרים'.
כיום מטיפים נגד
יחסים כפולים (דואלים)
–
אסור למרצה במוסד אקדמי לקיים יחסים רומנטיים עם תלמידה, יחסי מין בין בוסית ועובד
נחשבים אצל רבים לשערורייה. לעומת זאת, ידועים פרשת יחסיהם של ז'אן פול סארטר
וסימון דבובואר, של היידיגר ןחנה ארדנט, של פיקאסו ונשותיו. אין אלה סתם פרשות של
גבר מזדקן ואישה צעירה נוסח מיליארדר ונערת פלייבוי לשעבר, אלא קשרים שהביאו
להתפתחות והבשלה של המונטרת; להתחדשות של המנטור. סיפור דומה היה בחייהם של גברים
מפורסמים רבים (מובא בספרה של ג'ויס סונילה הנאהבים החדשים: גברים צעירים, נשים
מבוגרות): הנרי השני מלך צרפת, הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו, יוהאן וולפגנג גטה,
בנג'מין דיזרעלי ואונורה דה בלזק
– אצל כולם חזר אותו דפוס. גברים בעשור השלישי
לחייהם (בדיוק כפי שמצא לוינסון), "תקועים" וכוחות היצירה, העשייה
והמיניות שלהם לא באים לידי ביטוי. בשלב זה הם פוגשים אישה מבוגרת יותר, שיצאה
מתקופת הפריון ומוצאים מנוח בקשר 'אפלטוני'. הקשר מתפתח לפרשת אהבים ומתחולל בעקבותיה שינוי המשחרר את
הכשרונות הטמונים ומוביל לכניסה לעולם בעוצמה חדשה.
וריאציות
על נושא המינטור
כפי שיש לפעמים
'אהבות לא שמחות', כך גם במינטור. מספר פרופסור לפילוסופיה, על קשר בתחילת דרכו,
עם מורה שהעריך במיוחד וחש כי הוא מהמעטים שמבינים את משנתו הסבוכה. אך השניים
דברו זה לזה בגוף שלישי והמורה אף פעם לא הזמינו לביתו. רופאה מספרת על רופאה
בכירה שהעריכה מאוד, ממש העריצה בתקופת ההתמחות שלה בבית החולים. למרות שהיו שתי
הנשים היחידות במחלקה, מעולם לא זכתה לקבל ממנה יחס חם וידידותי, ההפך היו רק
דרישות וביקורת. בשני המקרים, קשר עם דמויות מרוחקות שכל כך רצו להשיג אהבתם,
הוביל למאמצים אקדמיים ולהצלחה מקצועית.
לא תמיד המנטור
הוא אדם מתחום עיסוקו של המונטר. קארל פופר הפילוסוף הדגול מתאר את המנטור שלו
בעמוד הראשון של האוטוביוגרפיה האינטלקטואלית חיפוש שאינו נפסק, לא היה זה
מלומד או מדען, אלא נגר בונה ארונות אצלו עבד פופר שנתיים החל מגיל עשרים:
"אני מאמין שלמדתי על תיאורית הידע יותר מהאומן המעמיק היקר שלי אלברט פוש,
מאשר מכל מורה אחר שהיה לי".
פרשה אחרת היא
סיפור "האנטי-מנטור".
אי-אמון וזלזול מצד דמות משמעותית, מוביל למאמצים להוכיח עד כמה טעתה דמות זאת.
ארכיטקט מספר כי הוא חייב הצלחתו למורה בתיכון שייעץ להוריו, כי כדאי שילך לעבוד,
כי לא יצלח ללימודים. עיתונאית ידועה מספרת כיצד חכתה בהתרגשות לפגישת המחזור
בתיכון, כדי להראות למורה שלעג לכישוריה למה בכל זאת הגיעה.
לילדים יש לפעמים חברים דמיוניים. במקרים רבים אנשים שלא היו להם יחסי מנטור, מקיימים קשר כזה עם דמויות היסטוריות. חבר שמדבר בזכות מינטור כזה, אומר שבהערצה ישנה עריצות. מנטור מת לא מגביל ואינו עוזב. לאותו חבר ישנן כמה דמויות שקרא כתביהם ועל חייהם, והוא נמצא עמם בדמיונו בדיאלוג, לפעמים מתנהל אפילו דיון קבוצתי ביניהם.
הזכרנו בכתבה זו את פרויד, הזכרנו גם את סוקרטס. אנשים אלה היו מנטורים לקבוצה של תלמידים-חסידים. כך היו גם ישו ובודהה למשל. למנטורים עשוייה להיות השפעה מבורכת ומכרעת על חיי הפרט; אך כאשר נוצר צירוף של מנטור וקבוצת מנוטרים, מתרחש תהליך בעל עוצמה מיוחדת. התחרות בין התלמידים והציפיות הגבוהות מהמנטור מפיקים מכולם את מיטבם וההשפעות עליהם וסביבתם מרחיקות לכת.
.