שיחת נפש                                  עברית | English

Contactדואר        inksקישורים      Articlesמאמרים       Booksספרים       Servicesשירותים     About אודותיי     Home פתיח

 

 אני קוהלת

  • ש ע ר   ר א ש ו ן

     

    בספר שלא כבחיים, את ההקדמה כותבים אחרי הסיום. אין זו לי הפעם הראשונה לכתוב דברי-פתיחה. כבר הייתי שם, כבר כתבתי הקדמה, כבר סיימתי את כתב-היד (ראו שער שני) והנה אחרי התנתקות מקהלת, אני חוזר ושוב מתחיל. כמעט חושש, פן אגרר שוב לסבב נוסף בעולמו של קהלת; סקרן לדעת מה בכל זאת יתגלה לי עוד.  אני משער שעוד לא תמו השינויים. בספר בדיוק כבחיים, אינך יודע עד הסוף, איך יראה דבר.

    אם אשאיר על מקומן את שתי ההקדמות בספר, תהיה זאת 'מקריות' יפה, כי גם בספר קהלת מופיעות שתי פתיחות. אני מתחיל שנית כי קשר בין אנשים, גורלו נקבע לרוב, בדקות הראשונות למפגש. כך גם בין מחבר וקוראיו. והייתי כל כך רוצה לכתוב על דברים עמוקים בקלילות; להתקבל על הדעת מבלי להיות  יבש, מתנשא ודבק בפרטי-פרטים. לחשוף את גדולת קהלת - ולא להישמע ככרוז חוצות; לפתות אתכם בפרוט ההשלכות והיתרונות של הספר - אך לאפשר לכם לגלותם בעצמכם.

    אולי במקום לדבר על קהלת אומר משהו עלי ועל דרכי אליו. אם כל ספר אינו אלא אוטוביוגרפיה של מחברו, הדבר נכון גם כשמדובר, כמו כאן, על ספר על ספר, נכון לו (לקהלת) ונכון לי. הרעיון הזה יחזור עוד בגוף הספר, ואני אומר זאת כדי להרגיל אתכם לעובדה כי מדי-פעם אחזור על עצמי. אמנם כל פעם בהקשר שונה, ובדרך כלל לא במקרה. כן, בחיים אנחנו חוזרים על עצמנו.

    אך קודם כל אני רוצה להביא מעשה, שקראתי לפני שנים הרבה, בספר אוצר הבדיחה והחידוד מאת דרויאנוב: בן-ישיבה איבד אמונתו, וחדל להקפיד בקיום מצוות. שמע כי בעיר הגדולה חי רב ידוע שהפך להיות אפיקורוס שבאפיקורסים. נסע ללמוד ממנו וכאשר פגשו, השתומם למראה עיניו - עמד לפניו יהודי מבוגר, לובש קפוטה, לראשו כיפה ולו זקן ופיאות, כאחד הרבנים ממש. כאשר שאל הצעיר לפשר הדבר, נענה כי הכל מותר, ואם הכל מותר, גם להתלבש כך מותר.

    למה אני מספר זאת? נדמה לי, כי כמה טעמים כאן. הספר הזה לא נועד לכל אחת או לכל אחד. אם מצאת במעשה הזה עניין, לבטח יש בכם רוח ספקנית. ואם בנוסף לכך אתם אוהבים ספרים, רעיונות ומילים, ולא תמיד אתם זקוקים לסיפור שלם, ואפילו שורה יפה אחת יכולה לשמח אתכם -  נסתדר היטב בהמשך המסע שלפנינו. אולם אם כבר כאן לא יכולנו ליהנות מאותה בדיחה, אני מניח שאם לא ניפרד במהרה, לא נוכל למנוע עימותים בהמשך.

    במבוא לספר מסוג זה, מבטיחים לקוראים הרים וגבעות: תשתנו, תהיו מאושרים, תצליחו בכל אשר תחפצו, הקץ לסבל. אולם המירב שיוכל לקרות אתכם הוא, שתפסיקו לחפש ספרים כאלה. שתפסיקו להיות תלמיד שנפקחו עיניו, שתהיו כאותו רב. אולי כפי שהייתם תמיד, אבל בכל זאת אחרת, והמשהו האחר הזה, יהיה פנימי מאד. האם גם אתם מרגישים אי-נוחות מסוימת בשימוש במילים 'נפש', או  'נשמה'? קהלת היה אומר, שהשינוי הוא בלב. ובכל זאת, לא אופתע אם למרות הנאמר כאן, תשייכו  הצלחות, שם בעולם האמיתי, לשינוי הזה.

    ויש טעם נוסף בסיפור שהבאתי. אתם לומדים דרכו להכיר את הראש שלי, לפעמים הולך סחור סחור, אוהב לראות דבר בתוך דבר, מחפש משלים. גם את העיסוק הקבוע שלי, תוכלו לנחש. מי אם לא פסיכוטרפיסט (לא אכנס עכשיו לכל הבעיות שיש לי עם המילה הזאת), מספר בדיחה ואחר-כך שואל למה סיפר אותה.

    איך לא תפשתי מיד שהבחירה בסיפור הזה מלמדת גם על גישתי המופרעת ליהדות. פעם חשבתי לכתוב ספר בשם  יהודי שונא עצמו (כל הזכויות שמורות). זהו הלא התואר שניתן לכל אלה שנולדו לאם יהודיה ואשר העלו בקורת, לא בהכרח מתונה, על דתם, לאומם ועמם. גם שאלות או השערות לא לגמרי מקובלות - היוו עילה מספקת לשימוש בתואר הזה.

     

    גיליתי את קהלת בשיעורי התנ"ך בבית הספר. איני זוכר שלימדו אותו ממש. השיעורים הללו היו לרוב יגעים. במקום להקשיב למורה, הייתי מעלעל בספר, וכך מצאתיו. חזרתי אליו מדי פעם וחשתי כלפיו חיבה, שעל טיבה לא עמדתי עדיין. מספר שנים אחר-כך, אני זוכר את אחותי - מוסיקאית מחוננת, יושבת ליד הפסנתר ומחברת לחן לשורות הפותחות את הספר. הייתה זו מנגינה סוחפת, חוזרת על עצמה ומתנגנת. משהו פשוט-מורכב, עצוב-שמח, בסגנון  ג'ז - קלאסי.

    יום אחד מצאתי בחנות ספרים משומשים, ספר-כיס אמריקאי בשם  המהרהר המעשי

     

     ( (The Practical Cogitator  'אסופה לאנשים חושבים' שערכו בתקופת מלחמת העולם הII-, צ’ארלס קורטיס הבן ופריס גרינסלט. השניים אספו קטעים ממיטב כתבי ההגות, למען יוכלו חיילים שוחרי דעת בחזית, לעיין בהם ברגעי הפנאי המעטים שלהם. בספר זה קראתי באנגלית שני דפים מתוך קהלת, אשר הממו אותי. אנו יצורים של הרגל, המסוגלים לשמוע ולא להקשיב, להביט ולא לראות. פתאום חל שינוי קל - אותם הדברים בשפה אחרת, במיקום שונה - ואנו נפתחים לקלוט. האיש הזה קהלת, דבר אלי, ונגע בי.

    העורכים הוסיפו בסיום את ההערה הבאה: "זהו תרגומו של מוריס יאסטרוב, לא הגרסה המוסמכת, והוא עשוי, לדבריו, מהמסמך המקורי של קהלת, המשוקם והמקולף מתוספות מאוחרות יותר של פרשנים חסודים, שמטרתם הייתה לקזז את אופיו הבלתי-אורתודוכסי של הספר המקורי". שני הדפים האלה החזירו אותי לקהלת שבתנ"ך. יאסטרוב (אשר אודותיו לא הצלחתי לצערי לגלות מידע נוסף) הצביע על הכוון, ואני המשכתי והרחקתי לכת בו. כשנתיים חייתי עם מאתיים עשרים ושניים פסוקי ספר קהלת - וסימנו "מה שהיה כבר נקרא שמו", אפשר לאמור כי נאבקתי בהם.

    אני שייך לזן הולך ונכחד של למדנים חובבים, שאינם שייכים למוסד אקדמי. כאלה החוקרים בזמנם הפנוי נושא המעניין אותם, המפרסמים בעיתונות המקצועית מאמרים שלא מעניקים קידום או תהילה. במאמר הראשון שלי, שהופיע בכתב-עת להיסטוריה של הדתות, עסקתי בניתוח פסיכולוגי של הברית-החדשה. הפעם אני חוזר לדרוש בכתוב. לא למדתי מדעי הדתות ואיני מומחה לתנ"ך. איני קורא גרמנית, ורבות נכתב על קהלת בשפה זאת. לעומת זאת התברכתי במשהו שאין מילה עברית לתארו - Serendipity (גילוי דברים בעלי עניין, במקרה ובאופן בלתי-צפוי. מקור המילה באגדה על שלושת הנסיכים מסרנדיפ). בהגיעי לשלב הסיכום והכתיבה, אני נוהג, יותר נכון מוכרח, לקרוא ולעיין במקביל בספרים שלכאורה לא שייכים כלל לנושא. להפתעתי, תוך כדי כך הדברים מתארגנים להם, ואני מוצא פירורי מידע חדשים, העשויים לתת את הרושם כי היקף ידיעותי רחב ממה שהוא באמת.

    ארשה לעצמי לפנות אליך במסע המשותף שלנו בהרבה קולות, פעם כאדם פרטי, פעם כפרשן, פעם כיועץ לאנשים. אולם בסופו של דבר, אהיה מורה-הדרך שלך בהכרות עם קהלת. מורי-דרך סובלים מכמה מחלות מקצועיות: או שהם שותקים ולא מצליחים להוסיף עניין משלהם, או שאינם מפסיקים לדבר ולדבר. חלקם רשמיים ומרוחקים מדי, אחרים מתלוצצים וטופחים לך מיד על השכם. מי ייתן והרמס, שליח האלים אשר סנדליו מכונפות - יגן עלי מכל הפגעים האלה. תעלומות ופרשנות נגזרים משמו (הרמטיות, הרמנויטיקה), אך הוא גם אל הסוחרים, הכייסים ומורי-הדרך. בתקווה זאת אפשר לעבור להקדמה השנייה.


     

    ש ע ר  ש נ י

     

    קשה שלא להבחין, מיד בהכרות ראשונית, בשונותו של קהלת. שונה הוא מספרי התנ"ך האחרים - בשפתו, בסגנונו וברעיונותיו. זרותו משתמרת וממשיכה לקסום לנו גם בהתוודעות מעמיקה יותר. אפשר למצוא בספר כמה וכמה ביטויים סתומים, תעלומות וסתירות פנימיות. היה מי שפרסם מאמר אודותיו בשם 'חידת הספינקס'. והחידה ראויה היא לענות בה, ללא פתרון פשוט, אך עם תגליות הרבה.

    תוכלו למצוא כאן קהלת שלא ידעתם עד כה. היצירה הקצרה, בת שנים-עשר הפרקים, המצויה בביתם של רוב האנשים, נפרטה ברבות הימים, למעות קטנות של ביטויים שחוקים, וכוסתה בשכבות עבות של עריכות ופירושים. כאשר נגשים אליה בדרך חדשה, מגלים כי היא מקור מים חיים.

    במגילה הזאת שנכתבה כנראה לפני כ- 2200 שנים, חבויים דמות ויצירה מהגדולים אשר ידענו. היכרות עמם תוכל לטלטל אותנו, אולי אף להיטיב עמנו. קהלת פונה לכל מי ששואלת עצמה שאלות על דבר קיומה וחייה. קהלת, מדבר באופן ישיר לכל מי שאומנם רואה עצמו כבן לארץ ועדה, אך המחובר לתרבות האנושית, לבני האדם כולם. הוא רועה רוחני לכל אדם המחפש הדרכה והשראה בחיים, אך אינו חפץ לאבד תוך כדי כך את ריבונותו שלו. פרידריך ניטשה העניק לספרו  אנושי, אנושי מדי, כותרת משנה בשם - "ספר לנשמות חופשיות". קהלת הוא מורה לנשמות חופשיות.

    הדפים האלה הם "מחווה לקהלת". אולם המחווה הזאת, בנוסף להיותה מנחה - ביטוי של הוקרה, היא גם הזמנה לחוויה של דבריו. לא מצפה לכם קריאה קלילה, לא תוכלו לדפדף בהיסח הדעת, ולא תספיק לכם קריאה אחת. המחווה שואפת להביאכם בשכל, ברוח, וברגש לעולמו של קהלת. אם תירצו לחוש את המפגש הזה ולחשוף עצמכם למלוא עצמתו, עליכם להתייצב מולו: לדרוש את הכתוב בעיניכם ובלבכם; לדבר, לשאול, להסכים, להתנגד, להעלות אפשרויות אחרות ונוספות להבנה.

    אני מגיש לכם שלוש מחברות, ואלו הן: א. דעת קהלת, ב. קהלת החדשה, ג. פשר קהלת.  כל אחת מהן מצויה בזיקה לאחרות, וכולן יחד נובעות ומתייחסות לספר קהלת שבתנ"ך - ספר המצוי בכתובים, בין חמשת המגילות (לכן נוכל לכנותו הן ספר והן מגילה). חביבה 'מגילה' והולמת במיוחד את קהלת, שכן חבויות בה משמעויות של גילוי ומעגליות, שלא כ'ספר' המספר סיפור ודפיו ספורים.

    אוסיף מספר מילים על שלושת המחברות, בסדר בו כתבתי אותן. קהלת החדשה, היא גרסה או מהדורה חדשה של ספר קהלת. דבר לא חסר מהמקור, אך הדברים מעומדים בצורה שונה, בסדר אחר של קטעים בספר, מילים במשפט, ואף במעט מקרים, אותיות במילה. בקהלת החדשה שבעה סדרים, ובחלקם מספר פרשות. כותרות הסדרים והפרשות הם תוספות שלי, הנשענות על הכתוב עצמו. לפני הסדר הראשון, פתיח ומימרה ראשית; לאחר הסדר השביעי, מימרת נעילה ואחרית-דבר.

    תאמרו, כי אין כאן עריכה תמימה, כי העריכה הזאת היא בעצם פירוש; תשאלו, אם בכלל לערוך - למה דווקא כך, ולא אחרת; מדוע שבעה, ולא שמונה סדרים למשל? ואכן ההתלבטות בבעייתיות של מעשה העריכה, תהווה מבוא למחברת זאת.

    בדעת קהלת, הפותחת את הספר, ננסה לברר את אופייה של המגילה, זמן חיבורה ודמות מחברה. נשאל כיצד קודש בתנ"ך ספר כה זר בתכניו, ומדוע לא התגלו עד כה, הספר ומחברו במלוא הדרם. נתאר את תכני המגילה - השקפת העולם המיוחדת העולה ממנה, ונסיים בהיכרות עם בני-שיחו, אחים בלב להשקפת עולמו של קהלת, מאז ועד עתה.

    המחברת השלישית והאחרונה היא פשר קהלת. מאיפה שיצאנו - לשם נשוב. מהמסמך המקורי הגענו לעריכה מחודשת ולהכרות עם דמותו ותורתו של קהלת. כעת, נתור בקהלת החדשה, נלך בעקבותיו ונדרוש בו. "נאזן, נחקור ונתקן" - כלומר נשקול, נבאר ונפרש משפט אחר משפט, לפעמים מילה במילה. בדיקה שהובילה אותי, ואולי תוביל אתכם, לחריש נוסף בחלקי המחווה האחרים.

    שנים חוזר אצלי חלום, בגרסאות שונות, חלום ללא עלילה. ובחלום הזה אני מגלה במקרה, במקום לא צפוי הרבה פריטים קטנים ויפים, כולם שונים זה מזה ואני מלקט אותם. פעם היו אלה גלויות צבעוניות במזוודה ישנה, פעם קישוטים זעירים עשויים צדף על החול, ליד כנסייה נטושה. גם ספרים ישנים בפח-אשפה הופיעו, אך זה כבר דומה מדי להרגלים נלוזים שלי, בחיים הערניים. העיסוק בפסוקי  קהלת, וההתעמקות במילותיו  הבהירו  לי את המסר ששלח לבי: התרחק מהכללות - היופי וה'אמת'  והשמחה, מצויים בפרטים.

    אם אמרנו גילוי ואמרנו מעגל, הרי הקוראת תוכל לברור דרכה, להיכנס למחווה לאחד מחלקיה, להמשיך בסדר שבחרה ולחזור על קטעים לפי ראות עיניה. אולי שני צעדים קדימה ואחד אחורה, יהיו מקצב מועיל: לשוב ולקרוא את המחברת הראשונה אחרי השניה, ולחזור לשניה יחד עם השלישית. יהיו כאלה שילכו גם לספר קהלת, כדי לבדוק מה עשיתי לו כאן.

    מדריך התרפיה: על טיפול ומטפלים |  לבחור נכון  |  טיפול תרופתי  |

     ערכים בתרפיה | טור אישי |  טיפול במקרה

     

     

               

 

 

home | contact | Dr. Uri Wernik | www.therapy.co.il |